מדרש לקח טוב על איכה · פרק 1 · פסוק 3

גלתה יהודה מעני ומרוב עבודה. אינו דומה גלות יהודה לגלות האומות שאומות העולם בגלותן אוכלים ומשמחין עם שוביהם אבל ישראל אינו כן אלא מסוגפין ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל. ס"א גלתה יהודה מעני אחר שנאבד עשרם וכבודם אחרי כן גלו. ס"א גלתה יהודה מעני כלומ' בעוני וברוב עבודה ודומה לו (ויקרא ח לב) הנותר בבשר ובלחם והוא מבשר ומלחם. ומרוב עבודה על שהיו משעבדין באחיהם שלא כתורה ס"א על שלא עבדו להקב"ה כדכתי' (דברים כח טז) תחת אשר עבדת את י"י אלהיך בשמחה. היא ישבה בגוים ר' יהודה בר ר' נחמן בשם ר' שמעון בן לקיש או' אלו מצאה מנוח לא היתה חוזרת כענין שנ' (בראשית ח ט) ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. כל רודפיה השיגוה בין המצרים. אלו ימים שבין י"ז בתמוז לט' באב שבהם קטב מרירי שולט ואמר ר' יוחנן כולו מלא עינים וקליפין שערות ועין אחת קבועה בלבו וכל הרואה אותו נופל ומת ומעשה בחסיד אחד שראה אותו ונפל ומת ואינו נמצא אלא בצל הסמוך לחומה. ס"א בין המצרים כענין שהדביקו את צדקיהו בערבות הירדן דכתי' (ירמיה מב ח) וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו אותו בערבות יריחו וכל חילו נפוצו מעליו.