מדרש לקח טוב על שיר השירים · פרק 1 · פסוק 2

ישקני מנשיקות פיהו. יש בפסוק הזה זכירת מתן תורה. יום שדבר הקב"ה עם אבותינו בחורב כענין שנ' מן השמים השמיעך את קולו. ואו' הנה אנכי בא אליך בעב הענן. ואו' קול דברים אתם שומעים. והוציאו בלשון בקשה שכנסת ישראל מבקשת רחמים ואומ' ישקני מנשיקות פיהו על שראה שלמה ארך הגלות וראה שישראל ישבו ימים בלא נביא ובלא כהן מורה ובלא תורה שהתורה נתחלקה לכמה פנים מפני חסרון החכמה שנעדרה מבני אדם וישראל מבקשים רחמים ואו' רבונו של עולם כמה שהוצאת את אבותינו ממצרים ונתת להם התורה וקרבתנו לעבודתיך כן עוד יהי רצון שישקני הקב"ה מנשיקות פיהו. מלשון נשקו בר. והוא נשיקות התורה שיגלה הקב"ה משיחו וישלח את אליהו להיות מורה צדק וישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. ולשון מלשון משמע לשון נשיקה ממש. ומרוב אהבת הקב"ה לישראל זכר בנשיקה הזו פיהו לפי שדרך מלכי מזרח מלכי דרום להיות נושקים על היד אבל כאן מנשיקות פיהו. ופירושו על התורה שלמדני דעת שנ' ונתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה. ואו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. ואו' ועשיתי את אשר בחקי תלכו ואת משפטי תשמרו ועשיתם. וגם משמע ישקני לשון זי"ן שהתורה נמשלת ככלי זי"ן כענין שנ' רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. זו התורה שמזכה את האדם בעולם הזה ובעולם הבא. אבא מרי ז"ל פיר' ישקני יטהרני מלשון כמשק גבים. וכן בתלמוד אמרו רז"ל משיקין את המים בכלי אבן לטהרם ופירושו גם על התורה שמטהרת את לומדיה מכל אשמה ועון. ולאחר שאמרו ישראל זה לזה ישקני מנשיקת פיהו בדרך שעשה לאבותינו במצרים חוזרין ואו' כלפי שכינה כי טובים דודיך מיין.

טובים. הם הטובות שגמלת לאבותינו מימי קדם כענין שנ' והיה הטוב ההוא אשר ייטיב י"י אתנו והיטבנו לך. כך תיטיב אותנו באחרית הימים כענין שנ' והיטיבך והרבך מאבותיך. מיין. מכחך הגדול שנקראת בע' שמות של גבורה ושל שבח. ד"א מיין. מחמת התורה שנתתה לנו שהתורה נמשלה כיין שנ' ושתו ביין מסכתי. כשם שהיין משמח את הלב שנ' ויין ישמח לבב אנוש. כך דברי תורה משמחין לבו של אדם שנ' פקודי י"י ישרים משמחי לב. ביין כתי' ויין למרי נפש ובתורה כתי' תנחומיך ישעשעו נפשי. וכשם שהיין הטוב כל זמן שמתיישן מתעלה. אף דברי תורה כל זמן שמתישנין בגוף משתבחין. ומה היין אינו משתמר לא בכי זהב ולא בכלי כסף אלא בפחות שבכלים ככלי יוצר ובכלי עץ כך אין התורה מצויה לא בגסי רוח ולא ברחבי לב. אלא בנמוכי הדעת. וכן הוא או' ושפל רוח יתמוך כבוד. ואין הכבוד אלא התורה שנ' כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. וכשם שהיין ניכר מי ששתהו כן החכם ניכר בחכמתו. ד"א כי טובים דודיך מיין. או' ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם טובים לנו דודיך וקרבתך יותר ממה שאנן נתונים בין האומות שאני להם למשל כענין שנ' ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר. ד"א מיין מע' אומות שמושלים בישראל. ד"א. כי טובים דודיך מיין. עריבין לנו דברי תורתך ולא להיות כגויי הארצות שמתקבצין אל בתי משתאות ושותין יין ואין מספרים שבחך אבל אנחנו בשמך מזיכירים בכל מקום.