התאנה חנטה פגיה. משל למלך שזימן אורחים בסעודה ובאו אורחים מאליהם מה עשה המלך העמיד אחד על פתח בית הסעודה ובידו פיתק אמ' כל מי שכתו' בפיתק הכניסהו וכל מי שאינו כתוב אל תכניסהו. כך בשעה שבא משה לגאול את ישראל מתו כל רשעי ישראל בשלשת ימי אפילה וכן לעתיד. והתאנה חנטה פגיה. אלו רשעי ישראל שהם פגים ובוסר. כי ישראל נמשלו לתאנה שנ' כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם. ועתיד השם לקרב את הצדיקים ולשמחם ולרחק את הרשעים ולביישם שנ' כה אמר י"י הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ירונו מטוב לב. אלו הם הצדיקים שכתובים מעשיהם שנ' בעת ההיא ימלטו עמך כל הנמצא כתוב בספר. אמ"ר חייא בר אבא סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם ובו הרשעים כלים והנשארים עליהם הוא אומ' והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על שיר השירים · פרק 2 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- The Commentary of R. Tobia ben Elieser on Canticles. London, 1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922234
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1af061d837c5bf4fe8f5374be23f80f5ba53e13c4d8d4fabc5f19dbb22bd7fcf