עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 1 · פרק 10 · Midrash 2

חורזים. מלת חורזים פירושו מתוקן בסדר, ולשון זה הכתוב צוארך בחרוזים שהם מרגליות סמוכות בסדר וכמו שאמר כאן בלוניא של מרגליות, ורצה לומר שהיו הסנהדרין מתקנין בסדר יפה משנה גמרא וברייתא:

סופרים כו'. שלומדים מקרא ומשנה עם התינוקות, והדבור יוצא מן הלחיים, וזהו נאוו לחייך בתורים בשני תורות מקרא ומשנה שמלמדין להתינוקות:

בחרוזים אלו התינוקות. חרוזין הוא תכשיטין של אבנים טובות קטנים מיושבים בסדר נאות, והוא תכשיט לצואר, וזהו צוארך בחרוזים קשטתיך בתכשיטין קטנים, אלו התינוקות:

שחוזרים צואריהם כו'. פירוש מעקמין צואריהם, ומפני דוחקא דהוה בכלה לשמוע דרשת הרבנים מוכרחים לעקם צואריהם לשמוע בצמא דבריהם כאדם שלא שמע דברי תורה מימיו (רד"ל):

שמייללין. לשון דיבור כמה דאת אמר (תהלים קו, ב) מי ימלל, או הוא לשון יללה ומהומה על שהומין בדבור ומפלפלין יחד כשחוזרין תלמודן (מתנות כהונה). ואפשר שצריך לומר שממללין, פירוש שמדברים, כמו עד אן תמלל אלה (איוב ח, ב) מי ימלל גבורות ה'. ומפרש בתורים בשני התורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה, שמראים ראיה לדבריהם שבעל פה מתורה שבכתב:

שהיו חורזים בדברי תורה. שקשרו הפשט עם הרמז, והרמז עם הדרש, ושלשתן עם הסוד, כאילו עשה מארבע בחינות אלה קשר אמיץ וחרוז אחד במחרוזות של דגים הנעשים לאחדים על ידי החוט, אך עדיין כל זה הוא בתורה עצמה והיא למעלה מעלה, ובאיזה דרך תמשך האש הגדולה אשר לה עד לארץ מתחת, אך זה ידוע כי כאשר הנביאים למטה מהתורה עצמה והכתובים למטה מנביאים, כן יהיה עסקו בנביאים אחר קשר אשר קשר בתורה, כצנור יורד למטה להריק ולגלות מהעליון אשר היחל להריק, ועל דרך זה מנביאים לכתובים, ומכתובים יתגלה האור אשר החל להתפשט, עד הראות למטה בארץ מעין אש מלהטת לפני הצדיק העושה כן, כנודע כי בחינת הכתובים הם כפה המגלה מה שבפנים על ידי התחברותה עם האברים הפנימים (אלשיך ועיין שם באריכות גדול):

חורזים. מחברים ומסדרים ומקשרים:

בן עזאי היה יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו. כן צריך לומר (מתנות כהונה):

קדוחה. מעמיק ונוקב לעומקן של הדברים כזה שהוא נוקב במקדח (מתנות כהונה):