עץ יוסף על שיר השירים רבה · Parasha 1 · פרק 10 · Midrash 1

הוא יהיה לך לפה למתורגמן. ואתה תהיה לו לאלהים וכי עבודה זרה. כן צריך לומר (אות אמת). והכוונה שלא תאמר שאהרן לבד דבר לפניהם ולא משה, רק קודם בואם שם ידבר דבריו לאהרן, שזהו הנראה לכאורה מאומרו לפה כי משה לא יפתח פיו לפניהם, על זה אמר רבי פנחס שלא תאמר כן רק לפה פירושו למתורגמן, שמשה גם כן דבר לפניהם אלא שאהרן חזר ומשמיע הדבר לעם והמליץ והטעימו לעם ולפרעה. והוזקק ר' פנחס לפרש כן מפני שכתב בתר ואהרן אחיך יהיה נביאך אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה, דמשמע שמשה גם כן ידבר וכדפרש"י שם (יפה תואר):

אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא. כן צריך לומר:

אלא וילך משה ואהרן. שאף משה הלך עמו לאספם ולא שלח לאהרן לבדו:

הקיש כו'. שלא הגביה את עצמו יותר מאהרן:

ילבש אורים ותומים. וכן הוא בשמות רבה פרשה ג (סימן יז), ובפרק תולין (שבת קלט, א) גרסינן בשכר וראך ושמח בלבו זכה לחשן המשפט על לבו. ואף על גב דמהות חשן המשפט אינו מהות האורים והתומים, שמהות חשן המשפט זהב תכלת וארגמן וגו' וארבעה טורים אבן, ומהות האורים והתומים הוא כתב שם המפורש שהיה נתון בתוך כפלי החושן, מכל מקום לא פליגא הגמרא על המדרש, והגמרא נמי אורים שבחשן המשפט קאמר, ועיין ביפה תואר בשמות רבה פרשה ג ועיין בענף:

על הזקן זקן אהרן. והכי קאמר קרא הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים משה ואהרן, גם יחד באהבה עזה בלי שום קנאה זה על זה, שהיה נדמה למשה כאילו השמן הטוב יורד על זקנו בעת שהיה על זקן אהרן, כי שמח משה בגדולתו של אהרן ולא קינא בו מאומה: