הוא פליט שנקרא פליט על שפלט מהמלחמה. ונקרא עוג ע"ש עוגות מצות וכדלקמן פ' מ"ג שזה היה בליל פסח. ועוג הוא הפליט דכתיב כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים. שהכו ד' המלכים את כל הרפאים שבעשתרות ונשאר עוג והוא הפליט ומלך בעשתרות. וכן הוא בתנחומא חקת ובמ"ר פ' י"ט ג"כ:
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 42 · פסקה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במצות עוגות הפסח. דאברהם קיים כל התורה כדלקמן פ' ס"ד:
הוא לא נתכוון כו'. עוג לא נתכוין לש"ש במה שבשר לאברהם שנשבה לוט. אלא אמר אברהם זה קוניון הוא כלומר נוקם:
שכר פסיעותיך כו' לפי שעי"ז נתגדל אברהם. ואע"פ שהוא לרעה נתכוין:
להרוג את הצדיק אברהם:
אלף אלפים ורבי רבבות כו'. ובריש פ' דברים אי' שאתה רואה אלפים ורבבות כו' והוא יותר נכון כי לא היו כ"כ אז כמו שחשב כאן וכה"ג הגיהו התוס' בב"ק (פ"ז ד"ה שני. רש"ש):
בידך נתתי אותו. נתתי כבר והיינו מימות אברהם. ופסוק זה כתיב אצל עוג מלך הבשן:
כל העולם מעבר אחד. כי כל בני תבל לא ידעו אז את ה' כי עבדו אלילים רק אברהם הכיר את בוראו והוא לבדו היה לעבר אחד בעולם לעבוד את ה'. וכל בני תבל לצד חוץ:
מבני בניו של עבר שהיה צדיק ונביא גדול כמ"ש בריש סע"ר. ועל שאברהם הלך בדרכיו אף שהיה אחר ז' דורות נקרא על שמו. ועבר חי עד שנת ע"ז ליעקב. ואברהם ויצחק ויעקב היו בית דינו של עבר:
מעבר הנהר כמ"ש בסוף יהושע בעבר הנהר ישבו אבותיכם וכו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר:
משיח בלשון עברי. לשון של בני עבר הנהר (יפ"ת):
משיח מדבר:
אתר הוא דשמיה ממרא. מקום ששמו ממרא. ולכן אמר אילוני ממרא מישור של ממרא כמו איל פארן שכל המישור נקרא על שם העיר שהמגרש צורך לעיר (מת"כ):
גברא הוא כו' ופי' אילוני ממרא היכל ופלטין של ממרא:
ולמה נקרא שמו ממרא. כי ממרא מלשון מרי כמ"ש ממרים הייתם. והרי היה תלמידו של אברהם. על כן דרש לטובה שהמרה פנים באברהם שהעיז פניו נגדו ואמר לו שימול:
הלך ונמלך כו' עיין מ"ש בביאורי על התנחומא:
ומצער עצמך אפשר שצ"ל ומנער עצמך כענין נוער ותשנוק. ושם ענר דרש. וגירסתינו ואתה מצער עצמך פי' שתכנס בסכנת מות:
ומסיים את עצמך. ובילקוט גרס ומסרס ור"ל שלשון אשכול דרש שכול מבנים. וכן הוא באגדת בראשית. והרא"ם גרס ממאיס ור"ל שיבזוהו בהמולו:
אין אתה שומע לו בתמיה:
וירא אליו ה' באלוני ממרא. דגילוי השכינה דהשתא באלוני ממרא לא במקרה הוי רק משום דנתן לו עצה על המילה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d