עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 100 · פסקה 3

למה מת יוסף בפני אחיו. עם היותו צעיר מכולם וירא את ה' ויראת ה' תוסיף ימים:

לא הייתי יכול לשמור. ומדה כנגד מדה מת יוסף קודם זמנו שלא נשמר חייתו אפי' בזמנו הראוי:

לא כך אמרתי לו אל תיראי תולעת יעקב. מייתי האי קרא לאמת לנו הדבר שלא היה יעקב ראוי לשלוט בו התולעת. אבל מ"מ ודאי יוסף לא נתגלה לו נבואה זו. ואפ"ה נענש יוסף דה"ל לאסוקי אדעתיה כי איש קדוש כיעקב לא תשלוט בו רימה. והקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה:

אל תיראי תולעת את יעקב. מדכפל תולעת יעקב מתי ישראל רמיז איעקב גופיה. ור"ל שהיה סימן לבנים כי כמו שלא אכלתו התולעת כן לא יכלו העכו"ם את ישראל (יפ"ת):

הה"ד ויעשו בניו לו וגו' כן כאשר צום. והיינו חניטה:

קרוב לה' פעמים כו'. ד' פעמים בפרשה ויגש. ויהי כי עלינו אל עבדך אבי. ויאמר עבדך אבי. ועתה כבואי אל עבדך אבי. את שיבת עבדך אבינו. ופעם אחד סוף מקץ שאמרו שלום לעבדך אבינו. ועל שהשיבו זה על שאלת שלומו שאמר השלום לאביכם. לא נחשב לו כל כך לעון אשר חטא (יפ"ת) כלומר אע"ג דמ"מ הוי ביה קצת עון דה"ל לאסקי אדעתיה מ"מ אינו עון ממש. ולכן אמר קרוב לה' פעמים ולא ה' פעמים ממש (נזה"ק):

והוא שומע ושותק ומשום דשכר כבוד אב ואם אריכות ימים יהיה העונש בהפכו קצור שנים (יפ"ת). ובפדר"א פרק ל"ט איתא א"ר ישמעאל י' פעמים אמרו בני יעקב ליוסף עבדך אבינו ושמע יוסף את הדבר ושתק ושתיקה כהודאה דמי. לפיכך נתקצרו מחייו עשר שנים ע"כ והוא תמוה שהלא אינם כי אם ה' וכדלעיל. אך שמפני שהיו מדברים עם יוסף ע"י מליץ נמצא ששמע יוסף עבדך אבי עשרה פעמים ה' מפי אחיו וה' מפי המליץ (יפ"ת). אבל בבמדב"ר פ' י"ג דריש ד"א גאות אדם תשפילנו זה יוסף שהנהיג שררה שהיו אומרים לו אחיו לפניו עבדך אבינו והיה שומע ושותק לפיכך נקרא עצמות בחייו שנא' והעליתם את עצמותי מזה: