הכא את אמר ויעברו ימי בכיתו. דמשמע רק העברה בעלמא לפי הפירסום אבל עדיין לא כלו לגמרי. ולהלן את אמר ויתמו ימי בכי אבל משה דמשמע שנשלמו לגמרי. ומ"ש יעקב ממשה:
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 100 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ע"י שלא היו לו בוכים. כלו' שלא היו לו עוד בוכים לפי שנקבר מיד אחר מותו. אבל ביעקב לא נשלם אלא בכיית מצרים. אבל לא ימי בכיית אבל בניו אלא אחר קבורתו בארץ כנען וכדקי"ל בפרק אלו מגלחים (וביו"ד סי' שע"ה) שאם הוליכו המת למקום אחר ההולכים עמו אינם מונים אלא משיקבור. ולכן כתיב ויעברו ימי בכיתו דמשמע רק העברה מצד בכי מצרים אבל עדיין לא תמו לגמרי בהיות עוד לו בוכים מבניו עד לאחר קבורה (נזה"ק):
למי אמר לגדלת דאמר סתם בית פרעה לרמוז לנשים וכדדרשי' כה תאמר אל בית יעקב אלו הנשים. ומדכתיב דברו נא וגו' בלשון רבים לכך אמר שדבר לגדלת לפייס המלכה והמלכה תפייס למלך (נזה"ק):
לגדלת פי' המת"כ אומנת המגדלת בני המלך (מלשון גידול בנים) וכן פירש מלה זו בסוף סדר מצורע ולא דק כי פירושה בש"ס אותה שגודלת שיער של נשים. וכן בשבת דף צ"ד הגודלת הפוקסת הכוחלת. והוא מתרגום מעשה עבות עובד גדילין וכן תרגום את שבע מחלפות ראשו דשמשון שבע גדילת רישיה (מעריך):
ולמה לא נכנס הוא. כי מסתמא לא ישא פניו ריקם. ועכ"פ הוה ליה לדבר תחלה בעצמו ואם לא יועיל הוא עוד חזון למועד לפייס את המלך ע"י המלכה. ועוד כי למה דבר עם המלכה ע"י הגדלת ולא דבר עמה בעצמו:
שאין אבל נכנס כו'. דמלכותא דארעא כמלכותא דרקיע אשר עוז וחדוה במקומו ולא אבילות. ולפיכך גם עם המלכה לא היה יכול לדבר בעצמו אלא ע"י הגדלת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d