תמן תנינן כו' דאיכפל קרא לומר שביאת יעקב מן השדה היה בערב לאשמועינן אגב אורחיה דפועל זמן כניסתו בערב ממש דהיינו חשיכה:
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 72 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופסק עמהם צ"ל ואמר להם (רש"ש) וכו'. כתב היפ"ת אינו יכול לכופן בששכרן סתמא. אבל אם התנה מעיקרא הכל לפי תנאו:
אינו יכול לכופן ובגמרא פריך פשיטא. ומהדר לא צריכא דטפי להו אאגרייהו כו' ע"ש:
מקום שאין מנהג. כגון עיר חדשה ואנשיה נתלקטו ממקומות הרבה:
תנאי ב"ד הגדול הן סנהדרי גדולה שבירושלים שהיו בימי דוד או קודם לו. דהא מקרא יליף לה ולא משמע שהוא אסמכתא (יפ"ת):
היציאה משל בעה"ב. פי' יציאתם למלאכתם על בעה"ב לוותר עם הפועלים ולא יצאו אלא אחר זריחת השמש. והכנסה לבית הפועל מוותר עם בעה"ב ולא יכנוס אלא אחר שחשכה:
תזרח השמש יאספון וגו' החיות. יצא אדם לפעלו. הרי שאחר זריחת השמש יצא לשדה:
עד ערב לא נאמר כו'. דעד ערב אפשר מיד בשקיעת החמה. כמו וטמא עד הערב דהיינו שקיעת החמה. אבל עדי ערב יליף בג"ש מעדי נשף דנשף היינו ערב ממש כדכתיב בנשף בערב יום באישון לילה:
מבע"י ומדליק נר משום כבוד שבת. כצ"ל (מת"כ):
שנאמר ויבא יעקב מן השדה בערב. אהכנסה משל פועל קאי שעל כן אמר מן השדה בערב שכניסתו משלו (יפ"ת) ודייק מדכתיב בערב בקמ"ץ משמע המבורר שהוא ערב (מת"כ):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d