הניאת לסבי כו' פרש"י משל הוא שאומרים מהנה אתה לזקן שלי משערות זקני. כלו' לא די שלקחת בעלי אלא שאתה רוצה להנאותו משלי ולא משלך. שהדודאים היה מטבעם לעזר ההולדה ולהרבות התשוקה. ועיין בנזה"ק:
קריאה במקור
עץ יוסף על בראשית רבה · פרק 72 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לפיכך אינה נכנסת כו'. כי לולא זה מאחר שהיא אשתו העיקרית היה ראוי שתכנס עמו לקבורה כמו שכל האבות נקברו שם עם בת זוגם ואם מפני שאין ראוי שיכנסו עמו ב' אחיות לקבורה. היה ראוי שתדחה לאה:
הוא דהיא אמרה לה לכן ישכב כו'. רמז לשכיבת המיתה. וזה ענין נבואה שנזרקה בה בלי ידיעתה (יפ"ת):
זו הפסידה כו' עיקר מימרא דר"א ורשב"ן נראה דקיימי אקרא דכי שכור שכרתיך דמפרשי לה לשון שכר וריוח. ומריבוי דרשי שכר לזו ולזו. ועז"א זו נשתכרה וזו נשתכרה. ולפי שמה שהיה שכר לזו הוא הפסד לזו אמר ג"כ וזו הפסידה וזו הפסידה (יפ"ת):
לאה הפסידה דודאים ובכורה ונשתכרה ב' שבטים. ורחל נשתכרה דודאים ובכורה והפסידה ב' שבטים. כצ"ל וכן הוא בחזית. ויבואר ע"פ דאי' לקמן פ' צ"ט כי עלית משכבי אביך בשעה שהבאת דודאים והיתה אמך אומרת לאחותה המעט קחתך את אישי אז עלית משכבי וחללת יצועי. ואז ניטלה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף שהוא מבני רחל. והיינו דקאמר לאה הפסידה דודאים ובכורה. ורחל נשתכרה דודאים ובכורה (נזה"ק):
שני שבטים שראויה היתה שתלד רחל ד' כלאה אלא בשכר בקשתה ליזקק לבעלה זכתה לאה ליששכר וזבולן כמ"ש בסמוך:
שבטים וקבורה עמו. כדלעיל. אבל בכורה ס"ל דחילל יצועי אביו לא הוה אלא במעשה בלהה. ור"א לא קאמר קבורה דס"ל שמאחר שאינו ראוי שיהיו ב' אחיות קבורות עמו זכתה לאה כי היא הנשואה בראשונה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c05fed21ef349bb105b6adfc5049d7858d339b7258d377fc8f5c2fc4f679e0d