מהיכן היה אותו חשך. כיון דאין חשך זה אפיסת האור אלא חשך ממשיי כדלעיל הכרח שנתהוה מאיזה דבר. כי לא יתכן שנברא מהעדר. כי אחר הבריאה אין כל חדש תחת השמש:
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 14 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"י ור"נ כו'. ר"י סבר שלהיות חטא המצרים היה בכבודו יתברך שמאנו לענות מפניו ולתת לו תודה כי הוא הוא המשגיח בעולמו. ומאחר שטח מראות עיניהם ולבם מהשכיל ראוי שישבו בחשך מחשך של מעלה. ור"נ ס"ל שמפני שציערו לישראל כו' לכן בא עליהם חשך מגיהנם ור"ל שכמו שהגיהנם ממרק ונפרע ככה בא החשך על צד העונש ליפרע מדה כנגד מדה (כלי חמדה):
מחשך של מעלה. כדכתיב ויט משה את ידו על השמים:
ר"נ אומר מחשך גיהנם. מדכתיב ויהי חשך אפילה ומצאנוהו בשל גיהנם דכתיב ותופע כמו אופל:
אוי לו לבית שחלונותיו. שצריך שתכנס בהן אורה. פתוחין לתוך חשך. שתכנס יותר חשך בהן. וכן גיהנם מלבד החשך שבתוכו פתוח לחשך. שהתהום מכסה על פיו כדמפרש הכא. וז"ש ותופע כמו אופל. פי' האור שהיה ראוי ליכנס לה הוא מתוך חשך כלו' שלא נכנס רק חשך:
הובלתי כתיב. פי' הבאתיו לרשע כדי לכסות עליו את התהום. וע' בב"ר פ' ל"ג:
הוי אומר חשך שהביא כו'. דכי היכי דרשעים מתכסים בגיהנם משום מין במינו. מסתברא שכן היה חשך המצרים. דהשתא הוי מין במינו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153