הה"ד רגע אדבר וגו'. משום דק"ל הלשון ראה אשר רש"י וראב"ע דחקו לפרשו ולכן מפרש ראה שנתמלאת עליהם רחמים ולכן ראוי שאתה בעצמך תנהיגם ולא ע"י שליח וכדמסיים בסוף הסימן. ובמה נתמלאת רחמים במה ששמעת בקול תפלתי. וראית בתשובת ישראל. ולכן נחמת על הרעה אשר דברת לעשות לישראל לכלותם מעל פני האדמה. וטעם הדברים כי ה' אמר לו כי לא אעלה בקרבך וגו' פן אכלך בדרך. וא"כ זה הוא טובת ישראל כי ה' לא יעלה בקרבם. ומשה אמר לו ראה כי אתה שומע תפלה וימינך פשוטה לקבל שבים הלא אין לנו לפחד מפני הכליון כי גם אם יחטאו תחכה לתשובתם ולא תכלם. הלא טוב לנו כי פניך ילכו עמנו ולא המלאך אשר עליו אמרת כי לא ישא לפשעכם:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 45 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609