שהתיר נדרו. אע"ג דאמר קונם הנאתו על בני עירו אין אחד מהם יכול להתירו מפני שנוגע בדבר של תועלתו מתיר כדפי' הריב"ש בסי' ת"ו וכ"ה שיטת הטור. והכא הוא תועלת למשה בהתרה זו שמתעלה ע"י ישראל כי בירידתן נאמר לו לך רד כדלעיל. י"ל כיון דאמר ליה ואעשך לגוי גדול לית ליה הנאה אדרבה היזק שאע"פ שמ"מ נתקיים בו כמ"ש ז"ל מ"מ הוא לא יגע עכשו ולפי מחשבתו הוא מפסיד. ובענין כל המאמר זה עי' בעין יעקב בפר' אין עומדין שכתב בשם הרשב"א שהכל הוא דרך משל. והאריך שם בדברים אשר יקובלו על הדעת:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 43 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609