הה"ד מי זאת הנשקפה וגו'. גם הוא בא לדרוש לכם משום שישראל דומים לירח. ולכן כאשר הראה הקב"ה למשה הלבנה בחידושה אמר לו כי זו היא התמונה גם לכם לבני ישראל. ואגב זה דריש כי נדמו גם לחמה. אבל עיקר השתוות של ישראל הוא ללבנה:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 15 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ארבעה דברים של שבח כו'. משום דק"ל הלא ארבעה התוארים האלה סותרים זה את זה. כי שחר לבנה חמה ונדגלות לכל אחד מהם אור אחר אם רב ואם מעט מהאחרים. ואיך יתקבצו אלה התוארים בנושא אחד בישראל. ולכן דריש דקאי על ארבעה זמנים שונים. והיה זמן אשר נדמו לשחר. וזמן אחר אשר נדמו ללבנה וכן לחמה ולנדגלות וכמו שמפרש ואזיל:
נ"נ הי' משתחוה לשמש. ולפ"ז נדמו אז לשחר בשביל ארבעה טעמים. הא' בשביל הילל בן שחר. הב' בשביל שדניאל היה שוחר ומתפלל להקב"ה. הג' שנתקיים בהם ומשחרי ימצאוני והקב"ה עמד להם בצרתם. והד' לפי שהאירו לעולם כשחר: וכן דריוש אומר כו' אע"פ שזה היה במלכות מדי עיקרא דמילתא שעליו נאמר כמו שחר היה בימי נבוכדנאצר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609