א"ר תנחומא אימיה לא יכלה. בא לפרש למה יין ושכר אל תשת:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 12 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולך איני נותן סיקוסים. שיעור ומדה כמ"ש חז"ל שעל רביעית יין חייב:
אילניא מתקרין לשמתהון. פי' האילנות נקראים ע"ש פירותיהם שמוציאים תאנה או רימון וכדומה כי תכלית האילן הוא הפרי אך הגפן אינו נקרא ע"ש הענבים שאין זה תכליתו אלא היין הוא תכליתו ולא נקרא על שם היין כאלו הוא בו להקרא על שמו:
לומר לך מה ענבים. נראה לי שהוא עוד טעם אחר על גנות היין תחלה מבטל שם פריו ואינו משאיר ממנו מאומה ובסוף מקלקל את האדם השותה אותו לאבד את היין עצמו ואת אחרים עמו שלא די שמקיא מה ששתה אלא גם מאכלים שאכל מקיא ומאבד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe582713f94767a9d2da5973dc8f289978fb97d77d85b586098e47065432b6b9