רפאות תהי לשרך. הוא הטבור וכשנותנים כוס עקרים על הטבור מתרפאים המעיים:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 12 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי חיים הם למוצאיהם. ולכל בשרו מרפא: וחז"ל סמכו כל ענין אל מה שיאות לו הראש והגרון שייך להם העטרה והענק אף על פי שצריכים ג"כ רפואה וכמ"ש חז"ל חש בראשו יעסוק בקורה והלב והטבור שאין שייך בהם תכשיטין הזכיר בהם הרפואה:
שהיה לבו עצב עליו. ואף שאין השכינה שורה מתוך עצבות לנחם שאני וכמ"ש ב"ר פרשה ח' ופרשה פ"ב סימן א' וסי' ג' שמ"ש וירא אלהים עוד אל יעקב ויברך אותו שברכו ברכת אבלים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe582713f94767a9d2da5973dc8f289978fb97d77d85b586098e47065432b6b9