ושם האיש:
קריאה במקור
מתנות כהונה על רות רבה · פתיחתא · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כיון דאתת וכו'. כיון שבאת הצרה הלכת לך ועזבת אותם ותוכן הענין שהקב"ה בקש להסתירו מפני מדת הדין שלא תפגע בו ולפיכך כתיב סתם וילך איש ומדת הדין אומרת כיון דאתת וכו' ומכרזת ושם האיש וגו' כדי לפרסמו בדין של מעלה לעשות בו משפט וכן הות ליה וכן בילקוט רות:
ה"ג ר' יוחנן אמר סובלין אין כתיב וכו'. סובלין פי' הפרנסים והאלופים סובלים טורח העם:
מסרס קרא. כלומר אל תקרא מסובלים אלא סובלים ובירושלמי סוף פ"ב דר"ה מהפך ר"י לר"ל וגרס מסרס קרא בדברי ר"ל שהוא דברי ר"י לפי גירסת הספר ובכן עולה יפה יותר:
במשפט יבא וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא עם זקני עמו ודרש שיעמיד אותם למשפט על שמאנו לשאת משאת העם:
ושם האיש אלימלך. י"ל דדייק בשמה שהכל אומרים אלי ועלי הוא כמלך כלומר שהכל היו נשמעים לו ולפיכך ושם האיש וכו' ולכן הקפיד עליו הקב"ה כשלא עמד לישא משאן. אבל בספר ישן גרס ואת אלימלך כד אתת וכו' וכן לעיל גרס ביום אף ה' ואת אלימלך כיון כו'. ואם כן יהיה הפרסום וההכרזה וילך איש וכל הפסוק כו'. וה"ג בס"י לכך נאמר וילך איש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 545dd0922839ad925d4a13c9e02f7d8cf9f1a02cbd43eecfd1cc8421628eebb1