וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית אין לי בששית וכו' ת"ל בשנה הששית בשנה קרא יתירא הוא לומר שבכל שנה תהיה ברכה שיספיקו פירותיה משנה לחברתה. (וזרעתם) אלא שבששית צריכה ברכה יתירה שתספיק לשלש שנים כדכתיב ועשת את התבואה לשלש השנים לששית פי' למקצת הששית מן הפסח שהוא זמן קצירה ואילך ולמוצאי שביעית עד הפסח שיקצורו נמצאו הללו שלש שנים אינם אלא שתים חצי הששית ושביעית וחצי שמינית. ד"א לשלש השנים לשביעית וליובל ולמוצאי יובל הרי אלו שתי שנים ומחצה שביעית ויובל הסמוך לה וחצי מוצאי יובל והכל לפי צורך הזמן אבל הששית כולה משל חמשית היא נזונת כדאמרן שהן מספיקות משנה לחברתה:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · בהר · פרק ד · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68