שיהא אדם אוכל הרבה ושבע כלומר יהיו לכם פירות הרבה ותוכלו לאכל מהן הרבה עד שתשבעו. אף היא אינה סימן ברכה שלא ישבע אדם עד שיאכל: ולא אכילה גסה פי' אכילה גסה אינה לשבע אלא פשטידי"ו בלע"ז: וישבתם לבטח עליה לא מפחדים עליה ולא גולים קשיא לי הא דרשינן ליה לעיל ולמה לי למכתב זימנא אחריתי. ואיכא למימר דקמאי אבטחינהו שלא יגלו ממנה לחוצה לה. ובתרא אבטחינהו דאפי' ממקום למקום לא יגלו בתוכה לא מפני פחד ולא מפני בצורת. ויש מפרשי' בהך בתרא דהכי קאמר עליה אתם יושבים לבטח אבל משתגלו לא תשבו בטח:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · בהר · פרק ד · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68