ולקחה שתי תורים שנים היא מביאה ואינה מביאה שלשה כלומר שאינה צריכה להביא שנים תחת העולה של בהמה כמו שמצינו במטמא מקדש וקדשיו שמביא חטאת בלבד כבשה או שעירה כשהוא עשיר וכשהוא עני מביא שתי תורים חטאת ועולה אף כאן תביא שתי תורים לעולה תחת עולת בהמה והשלישי לחטאת: והדין הוא זו מביאה מהשג יד פי' אם לא תשיג ידה וכן מצורע וכו' ומה מצורע אינה מביא אלא אחת תחת אחת כי בעשירות מביא חטאת בהמה ועולת בהמה ואשם. ובדלות חטאת העוף ועולת העוף ואשמו וכו': ואל יוכיח מטמא מקדש שאינו מחוסר כפורים פי' אעפ"י שהוא חייב קרבן לכפרתו מכל מקום אינו מעוכב לאכול בזבחים בשבילו: דנין מי שאין העני שלו מביא בהמה וכו' ואל יוכיח מצורע שאף בעניות מביא אשם שהוא בהמה:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · תזריע פרשת יולדת · פרק ד · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68