ומנין הלן והיוצא שהם בשריפה מיד. אי נמי מנין שהם בשריפה דילמא בקבורה ת"ל במילואים לא יאכל כי קדש הוא כל שפיסולו בקדש טעון שריפה. לפירוש הראשון נאמר טעון שריפה בשעת פיסולו. ומיהו ביום. לפירוש השני כפשוטו שטעון שריפה ולא סגי ליה בקבורה והפירוש השני עיקר ודבר מענינו הוא דקא בעי בסמוך יכול אף שמתו ושהפילו ושנשחטו בחוץ ישרפו ת"ל הוא: והנך ודאי דממעטינן להו משריפה אבל מקבורה לא ממעטינן להו כדאיתא בתמורה בפ' בתרא [לד.]:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · צו · פרשה ט · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68