שכן אם הפריש בהמ' על חלב והביאה על דם הרי זה לא מעל ולא כפר אבל יצא במעות שהפריש מקלה לחמורה וכל שכן אם הפריש מעות על חלב והביא על דם הרי זה מעל וכפר מפרש לה בכריתות [כז:] הכי קאמר כיון דלא מצית למימר מעל לא מכפר (הילכך לא מצית למימר מעל לא מכפר) הילכך לא מצית משני אבל מעות כיון דאי משנה להו מעל ומייתי קרבן מעילה אימא בתחלה מעל. ולא מכפר הכי קאמר כיון דלא מצית מפיק לה לחולין לפי שאין בהמת קרבן יוצאה לחולין על ידי מעילה כלל והכי איתא במס' מעילה פרק הנהנה מן ההקדש [יח:]: והאי דקאמר דלא מצי מעל לפי שאין לשון מעילה אלא שינוי שהוא משנה מן הקודש לחול והכי איתא התם. אבל מעות כיון דמשני להו מחלב לדם ונפקי להו לחולין משעה שלקח הבהמה להביאה קרבן על הדם ואם הביאה על הדם כפר. אימא נמי בתחלה היה רשאי להביאה קרבן אחר שכבר לקחה לדם. לכך נאמר קרבנו על חטאתו בפרש' יחיד שאפי' בקרבן עצמו שהוא יקריבנו מחטא זה לחטא אחר אעפ"י שכבר נתחללה מקדושה ראשונה וחלה עליה קדושה שניה אינו רשאי להביאה בתחלה לשם דם אלא יחזור ויקדישנה לשם חלב. אי נמי תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה חטאת חלב:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה ו · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68