יכול יהא טמא מטמא את האדם הטהור לקדש במשא אעפ"י שאינו מן המטמאין במשא ת"ל כי תגע בכל טמא ואפי' בטמא מת שהוא טמא שבעה וכאן לא אמר בועל נדה מפני שבועל נדה אין מטמא את האדם כלל לאדם ולמזבח ת"ל בשר או לאדם או למזבח: (ונכרתה הנפש ההיא ולא הצבור כדפרישנ' לעיל):
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · צו · פרק טו · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68