קריאה במקור

ראב"ד על ספרא · צו · פרק טו · פסקה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בטומאת אדם איפשר שזו היא טומאת המת וטומאת זב וזבה והקרי וטומאת זב וזבה לא מיעט אותה ממשא כמו שאינו ממעט בהמה טמאה מן המשא דלא נאמר כי תגע אלא ללמד על השרץ ועל טמאת המת שאינן מטמאין במשא שאף לקדש אין מטמאין: אם נאמרו קלות למה נאמרו חמורות וכו' טומאות קלות בהמה טמאה ושקץ טמא טומאות חמורות טומאת המת וטומאת זב וזבה: הייתי אומר על הקלות יהא חייב על טומאת הגוף בכרת ועל טומאת בשר בלאו כמו שחולק המקראות בין טומא' הגוף לטומאת בשר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wien, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68