וכשהוא אומר מכל מצות ה' זמנא אחרינא לרבות בת אשתו ובת בתה ובת בנה שמשנאסרו לא הותרו פי' לא בגט ולא במיתת אשתו אע"ג שאינן בסקילה כע"ז ולא הוו שאר דידיה כאמו ואשת אביו וכלתו ועוד דיש להם היתר אצל אחרים מה שאין כן בע"ז: מוסיף עליהו חמותו ואם חמותו ואם חמיו פי' דהנך נמי לא הוו שאר דידיה ואע"ג דשוו בכל מילי ולא נחתי דרגא מבת אשתו ובת בנה אפי' הכי הנך כתיבי בהדיא אם חמותו ואם חמיו מדרשא אתיין דילפינן להו מהנך בזמה זמה כדאיתא בסנהדרין פ' אלו הן הנשרפין. [עה:] וחמותו אע"ג דכתיבי בהדיא בעונש באזהרה ילפינן לה מהנך. אי נמי אגב דבעי למימר הנך תרתי בלשון תוספת נסיב נמי חמותו בהדייהו:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה א · פסקה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68