וכשהוא אומר מצות ה' לרבות נערה המאורשה והמחלל שבת ואעפ"י שנערה המאורשה משנאסרה הותרה שהרי יש לה היתר בגט ובמיתת הבעל. והשבת הותרה מכללה שהרי יש לה היתר במקדש מה שאין כן בע"ז אלא שיש בנערה המאורשה מה שאין כן בשבת וכו' אעפ"י שרבינו אותם כאחד לא מפני שהן דומות זו לזו ממש שהרי שיש בזו מה שאין בזו שהשבת הותרה מכללה במקדש ונערה המאורשה בחיי בעלה לא הותרה כלל. וא"ת מאי איכא בהנך קמייתא טפי מהנך והרי אלו בסקילה כע"ז ותכנס מדה כנגד חומרא האחרת. תשובתך כי אלו קלית הן לפי שתמצא בהם צד היתר אצל מי שנאסרו בהן משום הכי חמירן טפי הנך. ואי קשיא נערה המאורשה דאיסור ערוה היא ליצרפה בהדי עריות דלעיל כגון אמו ואשת אביו וכלתו שהרי ערוה היא כמותן ובסקילה כמותן: תשובה הרי אמרינן טעמא משום דהנך אין להן היתר לאיסורן והנך יש להן היתר לאיסורן ומשום הכי איקשי לאיסור שבת:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה א · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68