אין לי אלא טומאות קלות כגון טמא שרץ או נבלה שאין מטמאין את האדם טומאות החמורות כגון טמא מת ובועל נדה שמטמאין את האדם וטמאים שבעה אלא שאין מטמאין במשא בחולין מנין שאף בקדש אינן מטמאים במשא ת"ל אשר יגע בכל טמא: מיהו באותן שמטמאי' במשא כגון זב וזבה ונדה ויולדת מטמאים אותו במשא שהרי מחוסר כפרה נקרא טמא אצל קדשים דכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שהיא טמאה עד שעת כפרה: אמר ר' יוסי מנין לרביעי בקדש שפסול וכו'. ר' יוסי אית ליה מעילות ואיתא להא מילתא בפסחים פרק א' [יח:]. ובסוטה פרק ה' [כה.]:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · צו · פרשה ט · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68