מדרש לקח טוב · דברים · פרק 20 · פסוק 5

פס'. ודברו השוטרים. כיון שמתחיל (השוטר) לדבר (כהן) משמיע להם הדברים הללו לאמו השיבוני על דברי:

פס'. מי האיש אשר בנה. אחד הבונה בית הבקר ובית העצים ובית האוצר. אחד הבונה ואחר הלוקח אחד היורש ואחד הניתן לו במתנה. ולא חנכו פרט לגזלן. פן ימות במלחמה. אם אינו שומע לדברי כהן סוף שהוא מת במלחמה. ואיש אחר יחנכנו. מן המשפחה:

פס'. ומי האיש אשר נטע כרם. אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמש אילני מאכל אפילו מחמשת המינין. אחד הנוטע אחד המבריך אחד המרכיב אחד הלוקח אחד היורש אחד הניתן לו במתנה. ולא הללו. פרט למרכיב שאינו טעון חילול שנאמר (ויקרא י״ט:כ״ג) ונטעתם כל עץ מאכל פרט למרכיב ולמבריך. פי' קדש הלולים. אחליה לקדושתיה והדר אכליה מפורש במס' ברכות. פן ימות במלחמה. אם אינו שומע לכהן סופו שהוא מת במלחמה:

פס'. ומי האיש אשר ארש אשה. אחד המארש בתולה אחד המארש אלמנה ואפילו שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו. ולא לקחה. אשה הראויה לו פרט למחזיר גרושתו משנישאת. ואלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לממזר ולנתין. כל אלו חוזרין מערכי המלחמה ומספקין מים ומזון לאחיהם שבמלחמה ומתקנין את הדרכים. ואלו שאינם זזים ממקומן. בנה בית וחינכו. נטע כרם וחיללו. הנושא את ארוסתו. וכן הוא אומר (דברים כ״ד:ה׳) נקי יהיה לביתו שנה וגו'. מזה אתה למד למחנך בית ולמחלל כרם ולנושא ארוסתו ששלשתן בדין אחד הן. אינן מספקין מים ומזון ואינם מתקנים את הדרכים: