מדרש לקח טוב · דברים · פרק 20 · פסוק 3

פס'. ואמר אליהם שמע ישראל. מאי שמע ישראל אמר' רבי יונתן משום ר' שמעון בן יוחאי אמר להם אפילו אין עמכם מצוה אלא קריאת שמע שאתם קורין בשחרית וערבית אין אתם נמסרין בידם. אתם קרבים. זה יום קריבת המלחמה. למלחמה על אויביכם. דעו על אויביכם אתם נלחמים ולא על אחיכם שאם תפלו בידם מרחמין עליכם כמו שנאמר להלן (דה''ב כח) ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה. על אויביכם. אתם הולכים שאם תפלו בידם אין מרחמין. אל ירך לבבכם. תנן התם במסכת סוטה משוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם אינו מדבר אלא בלשון הקדש שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם. וכתיב (שמות י״ט:י״ט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול. מה דיבור נאמר להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש. ונגש הכהן. יכול כל כהן שירצה. ת״ל ודברו השוטרים מטה שוטרים בממונים אף כהן בממונה. אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם. ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על יהודה שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם. אל ירך לבבכם. מפני צהלת הסוסים וציחצוח החרבות. אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת גלגסים. ואל תחפזו. מפני קול הקרנות. ואל תערצו מפני קול הצוחה. כנגד מה שאומות העולם עושין היה אומר להם כהן משוח מלחמה. כי ה' אלהיכם ההולך עמכם. הם באים בניצוח בשר ודם ואתם באים בניצוחו של הקב״ה. פלשתים באים בניצוחו של גלית ומה היה סופו נפל בחרב והם נפלו עמו אבל אין אתם כן אלא כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם זה מחנה הארון שהיה מהלך בתוך מחנה ישראל וכן הוא אומר (דברים כ״ג:ט״ו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך וגו':