מדרש לקח טוב · שמות · פרק 20 · פסוק 21

מזבח אדמה. ר׳ ישמעאל אומר מזבח מחובר באדמה, שלא תבנהו על גבי כיפין, ולא ע״ג עמודים, איסי בן עקיבא אומר מזבח נחשת מלא אדמה.

תעשה לי. מזבח מיוחד לי שלא תבנהו מתחלה לשם אחר.

וזבחת עליו. כנגדו, או אינו אלא עליו ממש, ת״ל ועשית עולותיך הבשר והדם על מזבח ה׳ אלהיך (דברים יב כז), הבשר והדם בראש המזבח, ולא השחיטה בראש המזבח.

ד״א וזבחת עליו. בסמוך למזבח, מלמד שצפונו של מזבח כשר לשחיטה, ומאי על, בסמוך.

את עולותיך ואת שלמיך. את לרבות חטאות ואשמות, שנאמר במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת (ויקרא ו יח), ואומר כי כחטאת האשם הוא לכהן (שם יד יג).

את צאנך ואת בקרך. לרבות שאר קרבנות צבור.

בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. מיכן שאפילו יחיד משרה שכינה בזכותו.

בכל המקום. יכול בכל מקום, ת״ל אשר אזכיר את שמי, זו בית הבחירה, שנאמר והיה עיני ולבי שם כל הימים (מ״א ט ג), ואומר והיה המקום אשר יבחר ה׳ אלהיך מכל שבטיך וגו׳ (דברים יב יד), אם כן מה ת״ל בכל מקום, לרבות נוב ושילה וגבעון, מלמד ששם המפורש אסור להאמר בגבולין, שנאמר אשר אזכיר את שמי, [ולא בגבולין. ר״א בן יעקב אומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי] מקום שאני אוהב אותן, כגון בתי כנסיות ובתי מדרשות, שם אבוא אליך וברכתיך.