מדרש לקח טוב · שמות · פרק 30 · פסוק 10

וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה. זו כפרת יום הכפורים.

מדם חטאת הכפורים. דם הפר ודם השעיר.

אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם קדש קדשים הוא לה׳.

סליק פרשת תצוה.

פרשת כי תשא כתיב טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב (משלי יז א). בוא וראה שהזהיר הקב״ה את ישראל לשקול את שקליהם, ולתת כופר נפשם, שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם, ושמא תאמר הטריח עליהם יותר מדאי, ת״ל ונתנו איש כופר נפשו, ואומר מחצית השקל, וכל זמן שהקב״ה אוהב את ישראל, מקבל את קרבנותיהם לרצון, אחד המרבה ואחד הממעיט, (ז) שהרי נאמר בשור הגס ריח ניחוח, ונאמר בעשירית האיפה ריח ניחוח, אבל בזמן שאין עושין רצונו מה כתיב, למה לי רוב זבחיכם יאמר ה׳ (ישעיה א יא), לכך נאמר מבית מלא זבחי ריב.

תנן התם באחד באדר משמיעין על השקלים, ועל הכלאים, ומאי משמיעין מכריזין, דכתיב ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו׳ (שמות לו ו), ולמה אמרו באחד באדר, כדי שיביאו ישראל שקליהם בעונתן, ועל הכלאים כדי שיהא הצמחים נכרין, ולמה אמרו בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה, כדי לעשות פרסום לדבר. ר׳ בשם ר׳ שמעון בר נחמן אמר שלש תרומות נאמר בפרשה זו, תרומת אדנים, תרומת שקלים, ותרומת המשכן. רבי אומר עשר תרומות הן, תרומה גדולה, ותרומת מעשר, וחלה, ובכורים, ותרומת נזיר, ותרומת תודה, ותרומת הארץ, ותרומת מדין, ותרומת שקלים, ותרומת המשכן, שש מהם ראשונים לכהנים, תרומת שקלים לאדנים, תרומת משכן שממנו היו עושין גופו של משכן, ושמן למאור ושמן המשחה וקטרת הסכים ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול.

ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צרכי הרבים, ואלו הן צרכי הרבים, דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות, ופודין את הערכין והחרמים וההקדשות, ומשקין את הסוטות, ושורפין את הפרה, ומציינין על הקברות, כדי שלא להרבות טומאה בישראל, וכדי שלא לטמא את הטהרות.