מדרש לקח טוב · שמות · פרק 12 · פסוק 40

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה. והא כתוב ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (בראשית טו יג), אלא שלשים שנה עד שלא נולד יצחק נגזרה בין הבתרים, ומשנולד יצחק עד שירד יעקב אבינו למצרים עברו ק״ץ שנה, ששים עד שנולד יעקב, וכתיב ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה (שם מז ט), ועוד מאתים ועשר שנשתעבדו במצרים הרי ארבע מאות ושלשים שנה. וי״א כי לא עשו ישראל במצרים אלא מאתים ועשר שנים, שהרי יש לנו מאדם עד המבול אתרנ״ו, ומן המבול עד שבא יעקב אבינו למצרים תקפ״ב הרי ברל״ח, ומשיצאו עד בנין ראשון ת״פ ועמד ת״י וחרב ע', ובנין שני ת״ך וזה לנו מחורבן שני אל״ט בשנת ג׳ למחזור רנ״ז שהם בת״ט, ברל״ח ובת״ט הרי דתרנ״ז, הוסיף עליהם גלות מצרים שעמד ר״י, הרי הכל דתתס״ז, והם חשובים למצרים ר״י כל שנה לששה חדשים קיץ וחורף, הרי ת״ך וחמש שנים מקוטעות בין מלך למלך.