מדרש לקח טוב · שמות · פרק 2 · פסוק 5

ותלד בת פרעה לרחוץ על היאור. דע והבן שאע״פ שאין מקרא יוצא מדי פשוטו, מדרש חכמה נאה הוא להשכיל בו דבר מתוך דבר, לדבר דבר על אופן הענין, וכן מפורש במס׳ סוטה א״ר יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחי שירדה לרחוץ מגילולי של בית אביה, וכה״א אם רחץ ה' את צואת בנות ציון (ישעיה ד ד). וכן מצינו מקרא מלא בדברי הימים שמרד לקח את בתיה בת פרעה, שנאמר ובני כלב בן יפונה עירו אלה, ונועם ובני אלה וקנז וגו' (דה״א ד טו), וכתיב ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי סוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח לו מרד (שם שם יח), ולמעלה מן הענין כתוב ובני כלב בן יפונה, ולבסוף כתיב ואשתו היהודיה, למדנו שאשתו של כלב היתה זאת יהודיה, ושינה שם אשתו ושינה שמו, שהרי קראו הכתוב תחלה כלב בן יפונה, ולבסוף קרא שמו מרד, ולאשתו בתחלה קרא שמו יהודיה, ולבסוף קרא שמה בתיה בת פרעה, לכך אמרו רז״ל לא ניתנה דברי הימים אלא לדרוש בו עניני התורה, למה נקרא שמו מרד, שמרד בעצת מרגלים. יהודיה שנתיהדה, שכל הכופר בע״ז נקרא יהודי, וכה״א איתי גוברין יהודאין (דניאל ג יב), להודיעך שמדרשות הראשונים שדרשו חכמי ישראל תורה שלימה הן, ולכך א״ר יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחי שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה.

ותרא את התיבה בתוך הסוף. אמרו לה אמהותיה גבירתנו מנהגו של עולם מלך שגוזר גזירה, אם כל העולם כלו אין מקיימין אותה, בניו ובנותיו ובני בניו מקיימין אותה, ואתה? עוברת על גזירת אביך, שהוא גוזר אם בן הוא והמתן אותו, ואתה מחייה אותו, בא גבריאל וחבטן בקרקע, היינו דכתיב ונערותיה הולכות על יד היאור, הולכות למיתה, כענין שנאמר הנה אנכי הולך למות (בראשית כה לב).

ותשלח את אמתה ותקחה. ר׳ יהודה ור׳ נחמיה, חד אמר ידה, וחד אמר שפחתה.