מדרש לקח טוב · שמות · פרק 2 · פסוק 6

ותפתח ותראהו את הילד. ותרא מבעי׳ ליה, א״ר יוסי ב״ר חנינה שראתה עמו שכינה, כענין שנאמר אני ה׳ הוא שמי (ישעיה מב ח).

והנה נער בוכה. קרי ליה ילד, וקרי ליה נער, תנא הוא ילד וקולו כנער, דברי ר׳ יהודה, אמר לו ר׳ נחמיא אם כן עשית למשה רבינו בעל מום, אלא מלמד שעשאו לו אמו חופת נעורים בתיבה.

ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה. מנא ידעה, א״ר יוסי ב״ר חנינה שראתה אותו מהול, כענין שכתבנו למעלה; ותרא אותו כי טוב הוא, שאין העבריים ניכרים אלא במילה.

.מילדי העברים זה. לא אמר מילדי העברים הוא אלא זה, א״ר יוחנן נתנבאה שלא מדעת, זה נופל ואין אחר נופל, והיינו דאמר ר׳ אלעזר מאי דכתיב וכי יאמר אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים (שם ח יט), צופין ואינן יודעין מה צופים, מהגין ואינן יודעין מה מהגין, ראו שמושיען של ישראל במים הוא לוקה, לפיכך גזרו עליהן כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, וכיון דשדיוה למשה, אמרו איצטגניני פרעה תו לא חזינן כי ההוא סימנא ובטלוהו גזירתיהו, ואינון לא ידעון דעל מי מריבה לקי, והיינו דאמר ר׳ יוסי ב״ר חנינא מאי דכתיב המה מי מריבה (במדבר כ כג), המה שראו איצטגניני פרעה וטעו, זה שאמר ישעיה הנביא מודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך (ישעיה מז יג), מאשר ולא כל אשר, לפי שהקוסמים והחוזים וכל הוברי שמים רואים ומודיעים מאשר יהיה בעולם, אבל דבר על מתכונתו אינן יכולין להגיד, לכך הכתוב אסר להתעסק בהם, שנאמר לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם (דברים יח ט), והם ביטול תורה, ואומר תמים תהיה עם ה׳ אלהיך (שם שם יג), ואומר כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה (ירמיה י יב), המה יחתו ולא ישראל, אמר רב אחא ב״ר חנינא אותו היום שירדה בת פרעה לרחוץ על היאור ששה בסיון היה, יום שהיה עתיד משה רבינו לתת התורה לישראל מפי הגבורה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבונו של עולם מי שעתיד לקבל את התורה בהר סיני ביום זה ילקה ביום זה, וראיה לדבר שהרי אמרו רז״ל בז׳ באדר נולד משה, טול לך משבעה באדר ועד ששה בסיון שלשה חדשים, שהרי אייר חסר, היינו דכתיב ותצפנהו שלשה ירחים ולא יכלה עוד הצפינו, למדנו שלא שהה משה רבינו בתיבה אפילו יום אחד. וכן הוא אומר ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו ממצבה לא זזה עד שהופיע הקדוש ברוך הוא לצדיק יהי כבוד ה׳ לעולם.