דבר אל בני ישראל. ר׳ שמעון בן יוחי אומר, כל מקום שנאמר לאמר הרי זו לשעה, ואמרת אליהם לדורות.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · שמות · פרק 14 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וישובו ויחנו לפני פי החירות. כעין דמויות היו לא משופעות אלא גדודית לא היו תרוטות אלא מוקפות, לא היו עגולות אלא מרובעות, לא היו מעשה אדם, אלא מעשה שמים, ועינים היה להם מפותחות כמין זכר וכמין נקבה דברי ר' אליעזר, ר׳ יהושע אומר החירות מצד אחד ומגדול מצד אחר והים מלפניהם ומצרים מאחריהם.
[ד״א] לפני פי החירות. שכן היה מנהג במצרים כל עבד שבורח מאדוניו כיון שהיה מגיע לחירות היה נעשה בן חורין.
בין מגדול. שבו כינס יוסף כל כסף וזהב שבעולם, שנא׳ וילקט יוסף את כל הכסף (בראשית מז יד), ולשם היו האוצרות, ומשם לקחו בני ישראל כסף וזהב לרוב עד מאד.
לפני בעל צפון. בעל צפון נשתייר מכל ע״ז שלהם, כדי לפתות לבן של מצריים, עליו הוא אומר משגיא לגוים ויאבדם שוטח לגוים וינחם (איוב יב כג).
נכחו תחנו על הים. בשביל לפתות לבן של מצרים, ויבואו וירדפו אחריהם ויאמרו בעל צפון עזר להם, והם לא ידעו כי כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92