יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 28 · פסקה 4

הה"ד אשר קצירו רעב יאכל כו'. תכלית דברי המדרש ללמד לנו כי כל העושר והטוב אשר בידינו הוא מידי ה' ואם הוא לא ישמור אותנו שוא שקד שומר. ולכן צוה ה' להביא את העומר ללמד לנו אף כי באנו אל ארץ מלאה כל טוב עוד לא הטוב בידינו אם ד' לא יקיים בידינו. והנה בשבעה אופנים יבוא העושר לאדם. א' בחמס ושוד. ולזה מביא מנמרוד אשר בעושק וגזל הרבה לו הון ולא צלח בידו כי ה' חפץ אשר אברהם יקח לו. ב' במסחר ולזה מביא כי פרעה הרבה הונו בימי הרעב בתבואה אשר מכר וכדכתיב וילקט יוסף את כל הכסף ובדבר ה' היה למשה לנחלה. ג' בחריצות ועמל. ולזה מביא כי סיחון ועוג נטלו שכר ממלכי כנען להיות להם לזרוע כמו"ש רז"ל ולכן לא נתנו את ישראל לעבור בגבולם וכל חילם ירשו משה ואהרן. ד' במזל. ומביא מן סיסרא דהיה איש צולח כדאמרינן בב"ר פי"ח ובכל זאת מן שמים נלחמו בו וברק ודבורה ירשוהו. ה' בחכמה וע"ז מביא מסנחריב דאמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי וגו' וישעיה וחזקיה לקחו חלקו. ו' במקרה כגון אם מצא מציאה או קבל מתנה. ולזה מביא מהמן אשר עשה לו עושר במקרה במה שגדלו המלך ומרדכי ואסתר לקחו את רכושו. ז' בירושה מאבותיו. וע"ז מביא מן ל"א מלכים אשר ירשו את ממלכתם מאבותיהם וישראל ויהושע נחלו אותם ולכן חיל כי ינוב אל תשיתו לב. כי ה' לבד הוא מבטח עוז לגבר:

הה"ד וישמע אברם וגו' ואמרפל היינו נמרוד. ואע"ג דאברם היה כבד במקנה בכסף ובזהב ואיך יקראהו רעב. מ"מ לגבי נמרוד לא נחשב רכושו למאומה וכן באינך: