יהיב לכון כולא וכו'. גם הוא בא לתת טעם להבאת העומר ולתרוצי למה כתיב וקצרתם את קצירה כמו למעלה ומביא את הכתוב הזה כי גם אחר ימי הגשמים עוד לנו לבקש מאת ה' כי ישמור לנו מרוחות רעות ומטללים רעים כדי שיהיו חקות קציר וז"ש הכתוב והבאתם את עומר כדי וקצרתם את קצירה אף שאנו בטוחים כבר מיורה ומלקוש:
קריאה במקור
יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 28 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סנטרך אנא וכו'. וזה החסד היותר קטון בעבודת השדה וקצירתה. ולזה נתפייס בעומר שהוא דבר מועט:
מגרסך אנא כו'. הוא סובר כי טעם הבאת העומר בפסח הוא כדי שיתברכו התבואות וכמו דאמרינן בפ"ק דר"ה. וכמו שהמבשל צריך לטעום כדי שיהיה בשולו כראוי כן הנהיג ה' דרך ארץ במקדשו להביא את העומר ולהטעימו כדי שתתברך התבואה. ומביא לראיה מדוד שאמר גשם נדבות וגו' נחלתך ונלאה אתה כוננתה נראה מזה שחסר עוד עד שתתכונן התבואה כל צרכה:
אלא של שעורים. אע"ג דשתי הלחם בשבועות מובאים מחטים אך שתי הלחם באו כנגד הפירות וכדאמרינן בפ"ק דר"ה אבל כנגד הלחם אשר עליו יחיה האדם בא העומר משעורים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9135f2fcd752b1e9ccb71ee52d45c48e6e40569bae8f6de6cfbfdb8722f005e1