כופה את עבדו. לבטל נזירותו:
קריאה במקור
מתנות כהונה על במדבר רבה · פרק 10 · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג יצא לחירות משלי' נזירותו. פירוש כשהוא יוצא לחירות צריך להשלים נזירותו:
עבר מכנגד פניו. פירוש העבד ברח מעם אדוניו ורבי יוסי סבר ששוב לא מקרי שם אדוניו עליו:
[ה"ג בפ' בתרא דנזיר ר"מ אומר לא ישתה ור' יוסי אומר ישתה:
לעשות נזירות כנדרים גרסי' ועי' זה במס' נזיר]:
נם לי. אמר לי:
רועה הייתי בעירי גרסי':
הניאוב. כל מאמר זה בירושלמי דפ"ק דנזיר ולפי הענין הוא שם כלי:
[ופחז יצרי גרסינן:
ה"ג ושל תולעה הוא וכן הוא בספרי]:
ה"ג והרכנתי את ראשי. פירוש נטיתי לו את ראשי ובירושלמי גרס וסמכתי:
[ה"ג ואמרתי לו כמותך]:
לתהות. להתחרט כד"א כדו תהית. ובבבלי פ"ק דנדרים איתא שלא אכל אשם נזיר טמא שמפני שמרבה עליהן ימי נזירות הן מתחרטין וסוגית הספר היא סוגית הירושלמי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fdc6aaced80dcff356ee6ad9c20aa9b5068842de0df934f3e8f87f5a338101e3