זש"ה מדינים ישבית. תנחומא סימן ו' ובא לפרש מ"ש לאלה תחלק הארץ וגו' אך בגורל יחלק את הארץ ועל זה הביא הפסוק מדינים ישבית הגורל שהגורל משבית כל ריב אעפ"י שהיה להם סימנים מיעקב באיזה מקום יהיה נחלת כל שבט אעפ"כ אין הסימנים מבוררים ולא הגבולים והתחומים ידועים ע"כ עיקר החילוק ע"פ הגורל:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · פרק 21 · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויריתי לכם גורל. יהושע אמר כן לענין חלוקת הארץ:
אלה הנחלות. יהושע י"ט נ"א:
וזו היתה יתירה. לבד שאלעזר מכוון ברוה"ק ויהושע מסכים לו בגורל עוד דבר יתר הי' שהגורל עצמו היה צווח ומדבר ודורשים ממ"ש על פי הגורל שהוא מיותר שכבר אמר בפסוק הקודם אך בגורל יחלק את הארץ ומהו על פי אלא לדרוש שהגורל הי' לו פה ומדבר ע"פ מלאך והכל מרומז כאן מ"ש איש לפי פקודיו יותן נחלתו היינו תחלה ע"פ אלעזר ואח"כ אך בגורל ע"י יהושע כמ"ש ויריתי לכם גורל ואח"כ ע"פ הגורל וזהו מדינים ישבית הגורל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b282e2c8d199c4158062a30355c9a008dd7b091a27a9d0630c39f89283d99ec1