ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו' (במדבר טז א). ילמדנו רבינו מהו להציל כתבי הקדש בשבת, כך שנו רבותינו, כל כתבי קודש מצילין ותן מפני הדליק בשבת, בין שקורין בהן, ובין שאין קורין בהן, אבל ספרי מינין, אני קורט אזכרותיהן ושורף את השאר, א"ל ר' טרפון אקפח את בני שאם יפלו ספרי מינין לתוך ידי, שאני שורפן עם אזכרותיהן, ואם יהא אחד רודף אחרי, שאני בורח לבית עובדי ע"ז, ואיני בורח לבית המינין, שעובדי ע"ז אינן מכירין את הקב"ה וכופרין בו,[והללו מכירין וכופרין בו], ועליהם אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט וגו' (תהלים קלט כא), מי גרם לקרח לאבד מן העולם, אינו אלא שפירש למינות, וחלק על משה ועל אהרן, מנין ממה שקראו בענין ויקח קרח וגו'.
קריאה במקור
תנחומא בובר · הוספה לקרח · סימן 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23