ראו קרא ה' בשם [בצלאל בן אורי בן חור]. מה צורך היה לחור להזכר כאן, אלא שנתן נפשו על הקבה, כיון שבקשו ישראל לעבוד ע"ז לא הניח להם, עמדו והרגו אותו, א"ל הקב"ה חייך שאני פורע לך, למה הדבר דומה למלך שמרדו לגיונותיו, עמד שר צבא שלו ונלחם בהם, אמר להם במלך אתם מורדים, עמדו עליו הרגוהו, בא המלך ואמר היכן הוא שר צבא שלי, אמרו לו הרגו אותו הלגיונות, א"ל המלך חייך אילו ממון נתת עלי הייתי פורע לך, עכשיו נפשך נתת עלי, חייך כל בנים שיש לך אני אכדלן בעולם, ואעשה אותן דוכסין (ואפרסכין) [ואפרכסין], כך חור נתן נפשו על הקב"ה במעשה העגל, א"ל הקב"ה חייך כל בניך אני אגדלן בעולם, ראו קרא ה' בשם וגו', וימלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת (שמות לה לא), ולא תאמר בצלאל עצמו, אלא כל מי שהיה עוסק במלאכת המשכן נתן בהם הקב"ה בינה חכמה ודעת, שנאמר ויעשו כל חכם לב וגו' (שם לו ח), ומכולם לא נתפרסם אלא בצלאל, שנאמר ראו קרא ה' בשם בצלאל.
קריאה במקור
תנחומא בובר · ויקהל · סימן 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23