וכן אתה מוצא עשרת השבטים לא גלו אלא מתך היין, ראה מהו אומר הוי השאננים בציון (עמוס ו א), שהיו יושבין בהיכלי עונג בשלוה, והבוטחים בהר שומרן (שם), שהיו יושבין לבטח [בסבסטי], נקובי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל (עמוס ו א), כיצד אומות העולם יושבין [ומשיחין] ואומרין מי גבור בישראל, והן אומרים שמשון, וחוזרין ואומרין מי גבור בגוים, ואומרין גלית, שכתיב בו גבהו שש אמות וזרת (ש"א יז ד), (ואלו משכימין) [ואלו לאלו מסכימין] ואומרין שמשון גבוה בישראל, הוי נקובי ראשית הגוים. וחוזרין ואומרין מי עשיר באומות העולם, ואומרין (אנדריינוס) [אדריינוס], ומי עשיר בישראל ואומרין שלמה, שכתיב בו ויתן המלך את הכסף [בירושלים כאבנים] (מ"א י כז). בא וראה כל שבט ושבט היה לו מיומם בפני עצמו, כיון שהיה מבקש לילך למיומם שלו, היה נוטל עדרו עמו, כדי שיהא אוכל מן צאנו פטומין, שנאמר ואוכלים כרים מצאן וגו' [השותים במזרקי יין] (עמוס ו ד ו), מה סופן, לכן עתה יגלו בראש גולים (שם שם ז), למה על ידי שהיו להוטין אחר היין, לפיכך מזהיר לאהרן יין ושכר אל תשת.
קריאה במקור
תנחומא בובר · שמיני · סימן 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23