כי תבאו אל הארץ. שלמה אמר זממה שדה ותקחהו (משלי לא טז), בא וראה כל מה שהרהר אברהם בלבו נתן לו הקב"ה, הרהר [על] ארץ [ישראל] ונתן לו, שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים [לתת לך את הארץ הזאת לרשתה] (בראשית טו ז), אמר אברהם לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אתה נתת לי רשות לומר לפניך כמה אדע (שם שם ח), השיבו ואמר לו ידוע תדע (שם שם יז), אוי לו לאדם שמוציא דבר מתוך פיו ואינו יודע היאך מוציאו , על שאמר במה אדע נתחייבו בניו להשתעבד במצרים ארבע מאות שנה, ושלמה אמר כל עמל האדם לפיהו וגו' (קהלת ו ז), מהו כל עמל אדם לפיהו, כל מצות וצדקות שאדם עושה, דיו לשעה שנפשו יוצאה הימנו, לכך נאמר כל עמל אדם לפיהו. כששמע אברהם ידוע תדע הרהר בלבו ואמר שכל אומה שמשתעבדת בבני יוצאה בשלום ואינה מתחייבת, אמר לו הקב"ה וגם את הגוי וגו' (בראשית טו יד), לכך נאמר זממה שדה ותקחהו.
קריאה במקור
תנחומא בובר · קדושים · סימן 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23