תנחומא בובר · מצורע · סימן 4

[זאת תהיה תורת המצורע]. זש"ה מות וחיים ביד (הלשון) [לשון] (משלי יח כא). הכל תלוי בלשון, זכה זכה לחיים, לא זכה נתחייב למיתה, עסק אדם בתורה בלשונו זכה לחיים, שהתורה [נקראת חיים שנאמר] עץ חיים היא למחזיקים בה (שם ג יח), והיא רפואתו על לשון הרע, שנאמר מרפא לשון עץ חיים (שם טו ד), ואם עסק בלשון הרע מתחייב נפשו למות, שקשה לשון הרע משפיכות דמים, שכל מי שהורג אינו הורג אלא נפש אחת, והמספר לשון הרע הורג שלשה, האומרו והמקבלו והנאמר עליו, דואג אמר על אחימלך לשון הרע ונהרג, [שנאמר] ויאמר (שאול) [המלך] מות תמות אחימלך (ש"א כב טז), ונהרג שאול [שנאמר] במעלו אשר מעל בה' (דה"א י יג), וכן שאול אמר עמוד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ (ש"ב א ט), קטיגוריא של נוב עיר הכהנים, ואין השבץ אלא בגדי כהונה, שנאמר ועשית משבצות זהב (שמות כח יג). ודואג נשתרש מחיי העולם זה, ומכל חיי העולם הבא, שנאמר גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ (החיים) [חיים] סלה (תהלים נב ז), מן חיי העולם הבא. מי קשה המכה בחרב או מכה בחץ, [הוי אומר המכה בחץ], המכה בחרב אינו יכול להמית את חבירו אלא אם כן קירב אצלו ונגע בו, והמכה בחץ אינו כן, אלא זורק החץ ומכה אותו בכל מקום שהוא רואה אותו, לכך נמשל מספר לשון הרע לחץ, שנאמר חץ שחוט לשונם מרמה דבר (ירמיה ט ז). ואומר בני אדם שיניהם חנית וחצים [ולשונם חרב חדה] (תהלים נז ה). ראה מה קשה לשון הרע שהוא קשה מגילוי עריות ומשפיכות דמים ומעבודה זרה, מגילוי עריות, דכתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים (בראשית לט ט). משפיכות דמים, דכתיב ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא (שם ד יג). ע"ז, דכתיב אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (שמות לב לא). וכשהוא מזכיר לשון הרע אינו אומר לא גדול ולא גדולה, אלא גדולות, שנאמר יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות (תהלים יב ד), לכך נאמר מות וחיים ביד (הלשון) [לשון].

[ד"א מות וחיים ביד לשון] אל תאמר הואיל ונתנה לי רשות לדבר הרי אני מדבר כל מה שאני מבקש, הרי כבר הזהירה התורה אותך נצור לשונך מרע [ושפתיך מדבר מרמה] (שם לד יד), שמא תאמר שאתה מחסר, אין אתה אלא משתכר, ורוח הקדש מצווחת שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו (משלי כא כג), אל תהי קורא כן, אלא שומר מצרעת נפשו.