תנחומא בובר · בלק · סימן 12

ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים (במדבר כב כד). וכי לא היה יכול לילך אחריו לשדה, אלא כך מדתו של הקב"ה, מלך ב"ו משלח ספקלטור להרוג את האדם, הולך אחריו ימים רבים וזה שנתחייב מיתה אוכל ושותה, והספקלטור מהלך אחריו ממקום למקום, ולפני הקב"ה אינו כן, אלא הספקלטור במקומו, ומי שנתחייב מיתה בא צלו ברגלו, כדי שלא יהא מלאך נצטער לילך אחר בלעם אלא קדמו לדרך, שכך כתיב ועמוד מלאך ה' במשעול הכרמים וגו', א"ל הכרמים נמכרים בשועלים.

גדר מזה וגדר מזה (שם). אין אתה יכול לשלוט בהם, שבידם לוחות כתובים [משני עבריהם] זה ומזה הם כתובים (שמות לב טו).

ותרא האתון את מלאך ה' ותלחץ וגו' ויוסף מלאך ה' עבור (במדבר שם כה כו). מה ראה לקדמו ג' פעמים, סימנים של אבות הראהו כאן, עמד לו בראשונה והיה ריוח מיכאן ומכאן, [שנאמר] ותט האתון מן הדרך (שם שם כג), בשניה לא יכלה לזוז אלא לצד אחד, בשלישית אין דרך לנטות ימין ושמאל, ומה היו הסימנין,

אם אילו ביקש לקלל בניו של אברהם, היה מוצא בני ישמעאל ובני קטורה מיכאן ומיכאן, ביקש לקלל בניו של יצחק היה מוצא בניו של עשו לצד אחד ותלחץ אל הקיר,
אלא בניו של יעקב לא מצא בהן פסולת ליגע בהן, לכך כתיב בשלישית במקום צר.

ותרא האתון אל מלאך ה' ותרבץ תחת בלעם וגו' ויך את האתון במקל (שם שם כז), על בזיון שביזתה אותו.