תנחומא בובר · תזריע · סימן 3

[אשה כי תזריע וילדה זכר]. זש"ה אין קדוש כה' כי אין בלתך (ש"א ב ב), מהו כי אין בלתך, אלא מלך בשר ודם בונה פלטין ובנינו מבלה אותו, אבל הקב"ה מבלה את עולמו, כביכול כי אין בלתך, כי אין בלותיך, ואין צור כאלהינו (שם), כיצד בשר ודם צר צורה על הכותל, שמא יכול לצור על מים, הקב"ה צר את העובר במעי אמו בתוך המים, הוי אין צור כאלהינו, אין צייר כאלהינו.

ד"א אין צור כאלהינו, בשר ודם צר צורה הוא מדבר וצורתו אינה מדברת, [והוא] משבח את צורתו, אבל הקב"ה צורתו עומדת ומשבח לפניו. [ד"א אין צור כאלהינו] בשר ודם מבקש לצור צורה כמה סממנין צריך להביא עד שלא צר אותה, אבל הקב"ה הוא צר צורה מתוך טיפה אחת, בא וראה הטווס שבו שלש מאות וששים [וחמשה] מיני צבעונין, והוא נוצר מטיפה אחת של לובן, ולא תאמר בעוף, אלא אפילו באדם מטיפה אחת של לובן הוא נוצר, שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר, [הוי אין צור כאלהינו. ד"א מלך בשר ודם צר צורה, אבל אין צורתו עוש צורה. אבל הקב"ה צר צורה וצורתו עושה צורה, שהוא צר את האשה, והאשה יולדת ועושה צורה כיוצא בה, אשה כי תזריע].