תנחומא בובר · שלח · סימן 24

אכנו בדבר ואורישנו וגו' (במדבר יד יב). אמר משה רבש"ע הבט לברית אבותם שנשבעת להם שתעמיד מהם מלכים נביאים וכהנים, א"ל הקב"ה ואין אתה מבניהם, ואעשה אותך לגוי גדול [ועצום ממנו] (שם שם), כיון שראה משה כך עמד במדה אחרת, ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים וגו', ואמרו אל יושב הארץ (שם שם יג יד), יאמרו לא היה כח לזון אותם, א"ל והלא ראו נסים וגבוהות שעשיתי להם על הים, והיאך יאמרו מבלתי יכולת ה' (שם שם טז), יאמרו בפרעה היה יכול לעמוד, בשלשים ואחד מלכים לא היה יכול לעמוד, [רבון כל העולמים עשה בשבילך], ועתה יגדל נא כח ה' (שם שם יז), וינצח מדת הרחמים למדת הדין, כאשר דברת לאמר (שם), אני אמרתי לפניך באיזו מדה אתה דן עולמך, הודיעני נא את דרכיך (שמות לג יג), [ומדת הדין] העברת ממני, ויעבר ה' [על] פניו וגו' (שם לד ו), אותה המדה שאמרת לי קיים יגדל נא כח ה' וגו', קיבל הקב"ה את דבריו והודה לו, ויאמר ה' סלחתי כדבריך (במדבר יד כ).