[זאת תהיה תורת המצורע]. אמרו רבותינו אין הנגעים באדם אלא על לשון הרע שיוצא מפיו, ורוח הקודש צווחת, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך (קהלת ה ה), להלקות את גופך, [ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא] (שם שם), ואל תאמר לפני המלאך הממונה עליך, בשגגה הוצאתי מפי את הדבור, שכל דבור שיצא מפיך בספר נכתבין, בין טוטב ובין רע בשוגג ובין במזיד, ומנין שהוא כן, שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו [ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו וגו'] (מלאכי ג טז), וכן במדת פורענות אמר דוד אתה ידעת שבתי וקומי וגו' (תהלים קלט ב), ואמר איוב על שרשי רגלי תתחקה (איוב יג כז), למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך (קהלת שם), אלו הידים והגוף שהן לוקין בנגעים.
קריאה במקור
תנחומא בובר · מצורע · סימן 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23