תנחומא בובר · לך לך · סימן 4

ד"א לך לך, אמר ר' לוי מהו לך לך, א"ל הקב"ה אתה עושה למאה שנה בן, שנאמר לך לך,

ר' יהושע בן לוי אמר טרוף לך חיותא בעולם הזה, אבל לעולם הבא שכרך מתוקן לך.

ד"א לך לך, ר' לוי בן חמא [אמר] אמר לו הקב"ה (לא) נסיון הראשון ונסיון האחרון איני מנסה אותך אלא בלך לך, לך לך מארצך (בראשית יב א), ולך לך אל ארץ המוריה (שם כב ב).

ד"א לך לך, אמר לו הקב"ה לך הייתי משחר, דאמר ר' יהושע בן קרחה אמר דוד עמך נדבות ביום חילך וגו' טל ילדותך (תהלים קי ג), אמר לו הקב"ה עמך הייתי ביום שזיינתה חיילותיך, מהו טל ילדותך, אמר ר' אחא אמר ר' חנינא בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, מנין שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו ה) עקב בגימטריא קע"ב, וכל ימיו של אברהם קע"ה, מכאן אתה למד שבן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו, א"ל הקב"ה כל מעשים רעים שעשית באותן שלש שנים, אני עושה אותן כטל זה, הוי טל ילדותך.

ד"א לך לך בשבילך בראתי את העולם, אמר ר' תחליפא אמר הקב"ה בך הבטתי ובראתי את העולם, שנאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם (בראשית ב ד), מהו בהבראם, באברהם בראם.

ד"א לך לך אל הארץ אשר אראך, נסין בתוך נסיון שלא אמר לו לאיזה מקום לילך, אלא אל הארץ אשר אראך.

ד"א אל הארץ אשר אראך, אמר ר' ברכיה הכהן ברבי [זש"ה אשכילך ואורך בדרך זו תלך] (תהלים לב ח), שאני אשכילך, מהו אשכילך, אתן בך חכמה, שנאמר למען תשכיל (יהושע א ז), ואורך, שאני מאיר עיניך.

ד"א ואורך. שאני קושטך לדרך טובה, בדרך זו תלך איעצה עליך עיני (תהלים שם).

ד"א אשכילך ואורך, מהו ואורך, אל הארץ אשר אראך, א"ל אברהם אין אתה מפסיד, ואעשך לגוי גדול (בראשית יב ב), ואשימך אין כתיב כאן, אלא ואעשך, שאני בורא אותך בריה חדשה, כמה שנאמר ויעש אלהים את הרקיע (בראשית א ז), ויעש אלהים את שני המאורות (שם שם טז), אמר ר' (מנחם) [פנחס הכהן] בר חמא אימתי עשה הקב"ה [את] אברהם לגוי גדול, כשיצאו ישראל ממצרים, ובאו לסיני וקבלו את התורה, והביט בהן משה, ואמר הרי הן עשויין כמה שהבטיח הקב"ה לזקן, שנאמר ומי גוי גדול (דברים ד ח).