מהרז"ו הקצר על בראשית רבה · פרק 1 · פסקה 14

ר' ישמעאל שאל את רבי עקיבא. לקמן פר' כ"ב סי' ד'. ופר' נ"ג סי' ט"ו. חגיגה דף י"ב ועי' בספרי מדרש תנאים מדה א' מש"ש על זה:

אלהות הן. כי אלהים הוא לשון רבים כמ"ש לעיל סי' ז' ושמותם שמים וארץ. שם בחגיגה י"ב הגי' הייתי אומר שמותיו של הקב"ה שמים וארץ:

הסכימה דעתו. שיגע בה וידע איך לדרוש עי' שמ"ר פר' נ' סי' ב' ומש"ש. ועיין ברכות נ"ה:

שאתה כסיל בהם. שהם למעלה משכלך. שתיבת בכסלך. פירושו בכסל שלך. מלשון כסיל וסכלות. והכונה דברים שאתה כסיל בהם ולא קבלת מרבך. אם תתיגע בהם באמת יתגלו לך:

מן ההוריה. שלא תלכד בהוראה של טעות ולא תכשל בעבירה. ולא תנזק במזיקים. ומאן דאמר מן ההוריה כמ"ש שמלה לכה קצין תהיה לנו. והמכשלה הזאת תחת ידך. ודרשו אלו דברי תורה. שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם וזהו ושמר רגלך מלכד שלא תלכד עוד בהוראה ומאן דאמר מן המזיקין כמ"ש כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות וכו' לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם. וכל הענין דרשו חז"ל על המזיקין:

נתת מכיסך צדקה. דרש בכיסלך נוטריקון בכיס שלך. אם תתן צדקה ממעותיך לא תלכד בכל מיני הזיקות ומסים של גזל. ע"פ מדת מנגד ולדברי רבנן. מ"ש בכסלך נמשך למעלה שעל שישמור התורה ויתייגע בה אז ילך לבטח כו'. למה כי ה' יהיה בכסלך הרי שהוא הבטחה ולא תנאי ומעשה ודעת ר' אליעזר שא"כ היה לו לינקד ?בכסלך אך מאחר שנקוד ?בכסלך דורש מלשון כיס. בכיס שלך. והוא תנאי ומעשה שעל שתתן צדקה מכיס שלך וממעותיך. על כן ישמור רגלך מלכד. וזהו דרך דרשתם להעמיד התיבה בשמועתה וניקודה אף שאינה לפי שטחיות הפרשה. כמ"ש בהקדמתנו לחלק המדות באריכות: